אִמּוֹ שֶׁל רִבִּי טַרְפוֹן יָֽרְדָה לְטַייֵל לְתוֹךְ חֲצֵרָהּ בְּשַׁבָּת. וְהָלַךְ רִבִּי טַרְפוֹן וְהִנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו תַּחַת פַּרְסוֹתֶיהָ וְהָֽיְתָה מְהַלֶּכֶת עֲלֵיהֶן עַד שֶׁהִגִּיעָה לְמִיטָּתָהּ. פַּעַם אַחַת חָלָה וְנִכְנְסוּ חֲכָמִים לְבַקְּרוֹ אָֽמְרָה לָהֶן הִתְפַּלְלוּ עַל טַרְפוֹן בְּנִי שֶׁהוּא נוֹהֵג בִּי כָּבוֹד יוֹתֵר מִדַּאי. אָֽמְרוּ לָהּ מַהוּ עֲבַד לֵיךְ וְתַנְייַת לְהוֹן עוּבְדָּא אָֽמְרוּ לָהּ אֲפִילוּ עוֹשֶׂה כֵן אֶלֶף אֲלָפִים אַדַּיִין לַחֲצִי כָבוֹד שֶׁאָֽמְרָה תוֹרָה לֹא הִגִּיעַ.
Pnei Moshe (non traduit)
ותניית. וספרה להן המעשה שעשה:
לטייל לתוך חצירה בשבת. חסר כאן וה''ג בקידושין נפסק קירדייקין שלה. הסנדל ובית הרגל ולא יכלה לקשרה בשבת. והניח שתי ידיו וכו'.
כִּיבּוּד אַב וָאֵם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן שָׁאֲלוּ אֶת רִבִּי אֱלִיעֶזֶר עַד הֵיכַן̇ הוּא כִּיבּוּד אַב וְאֵם. אָמַר לָהֶן וְלִי אַתֶּם שׁוֹאֲלִין לְכוּ וְשַׁאֲלוּ אֶת דָּמָה בֶן נְתִינָה. דָּמָה בֶן נְתִינָה רֹאשׁ פַּטֵרבּוּלֵי הָיָה. פַּעַם אַחַת הָֽיְתָה אִמּוֹ מְסַטְּרָתוֹ בִּפְנֵי כָּל בּוּלֵי שֶׁלּוֹ וְנָפַל קוֹרְדִּקוֹן שֶׁלָּהּ מִיָּדָהּ וְהוֹשִׁיט לָהּ שֶׁלֹּא תִצְטָעֵר. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה גּוֹי אַשְׁקְלוֹנִי הָיָה וְרֹאשׁ פַּטֵרבּוּלֵי הָיָה וְאֶבֶן שֶׁיָּשַׁב עָלֶיהָ אָבִיו לֹא יָשַׁב עָלֶיהָ מִיָּמָיו. וְכֵיוָן שֶׁמֵּת אָבִיו עָשָׂה אוֹתָה יִרְאָה שֶׁלּוֹ. פַּעַם אַחַת אָֽבְדָה יָֽשְׁפֶה שֶׁל בִּנְיָמִין. אָֽמְרוּ מַאן דְּאִית לֵיהּ טָבָא דִּכְווָתֵיהּ. אָֽמְרוּ אִית לְדָמָה בֶּן נְתִינָה. אָֽזְלוּן לְגַבֵּיהּ וּפָֽסְקוּ עִמֵּיהּ בְּמֵאָה דֵּינָר סְלִיק בְּעִי מַייְתָהּ לָהוּ וְאַשְׁכָּח אָבוּהּ דָּמִיךְ וְאִית דַּאֲמְרִין מַפְתְחָא דְּתֵיבוּתָא הֲוָה יְתִיב גַּו אֶצְבְּעָתֵיהּ דְּאָבוֹי. וְאִית דַּמְרִין רִיגְלֵיהּ דְּאָבוּהּ הֲווַת פְּשִׁיטָא עַל תֵּיבוּתָא. נְחַת לְגַבּוֹן אֲמַר לָא יְכִילִית מַיְתוּתֵיהּ לְכוֹן. אָֽמְרוּ דִּילְמָא דּוּ בְּעִי פְרִיטִין טוּבָן אַסְקוּנֵיהּ לְמָאתַיִם אַסְקוּנֵיהּ לְאֶלֶף. כֵּיוָן דְּאִיתְעִיר אָבוּהּ מִן שִׁינְתֵּיהּ סְלִק וְאֵייתוֹתֵיהּ לוֹן. בְעוּ מַייְתוּן לֵיהּ כִּפְסִיקוּ לֵיהּ אֲחַרָייָא לָא קְבִיל עָלוֹי. אֲמַר מַה אֲנָא מַזְבִּין לְכוֹן אִיקְרָא דְּאָבָהָתִי בִפְרִיטִין אֵינִי נֶהֱנֶה מִכְּבוֹד אֲבוֹתַי כְּלוּם. מַה פָרַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂכָר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בוּן בּוֹ בַלַּיְלָה יָֽלְדָה פָרָתוֹ פָרָה אֲדוּמָה. וְשָֽקְלוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל מִשְׁקָלָהּ זָהָב וּנְֽטָלוּהָ. אָמַר רִבִּי שַׁבְּתָי 3b כְּתִיב וּמִשְׁפָּט וְרֹב צְדָקָה לֹא יַעֲנֶה. אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁהֵא מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל עוֹשֵׂי מִצְוֹת בַּגּוֹיִים.
Pnei Moshe (non traduit)
ראש פטר בולי. ובפ''ק דקדושין בהלכה ז' גריס פטר כולי. כולי היא ל' חשיבות כלומר שר העיר וראש החיילות והחשוב שבהן היה:
ונפל קרדקון. הבית יד שלה מידה והושיט לה שלא תצטער ותשוח עצמה להגביהנה:
עשה אותה. האבן ליראה ולע''ז שלו מפני כבוד אביו:
אבדה ישפה של בנימין. אבן הישפה מאבני החשן שבנימין חקוק עליה ושאלו אחרי דוגמתה ואמרו שיש לדמה בן נתינה:
לא יכילת מיתותיה לכון. איני יכול להביאה אותה לכם וחשבו שמא חזר בו ומבקש הוא מעות הרבה והעלוה לפסוק לו במאתים דנרין ועד אלף ולא רצה:
בעו מייתין ליה בפסיקילייא אחרייא. רצו להביא לו מעות כפי פיסוק האחרון באלף דנרין ואמר להן מה וכי אני מוכר לכם כיבוד אבי במעות איני רוצה ליהנות ממצוה זו כלום כי אם תתנו לי כסף פיסוק הראשון:
לא יענה. מל' עינוי הדין לא מאחר להם ולא משהא מתן שכרן של עכו''ם ופורע להן מיד:
מסטרתו בפני כל בולי שלו. היתה מכה אותו על. הלחי בפני אנשיו וצבאיו שלו:
אִמּוֹ שֶׁל רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בָּאָת וְקָֽבְלָה עָלָיו לְרַבּוֹתֵינוּ אָמַר לָהֶן גְּעוּרוּ בְיִשְׁמָעֵאל בְּנִי שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בִּי כָבוֹד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְכַּרְכְּמוּ פְנֵיהֶן שֶׁל רַבּוֹתֵינוּ אָֽמְרוּ אֵיפְשָׁר לֵית רִבִּי יִשְׁמָעֵאל נוֹהֵג בִּכְבוֹד אֲבוֹתָיו. אָֽמְרוּ לָהּ מַה עֲבַד לֵיךְ. אָֽמְרָה כְדּוּ נְפַק מִבֵּית וַועֲדָה אֲנָא בְּעָיָא מִשְׁזְגָא רִיגְלוֹי וּמִישְׁתֵּי מֵהֶן וְלָא שְׁבִיק לִי. אָֽמְרוּ לוֹ הוֹאִיל וְהוּא רְצוֹנָהּ הוּא כְבוֹדָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
אמרו מה עבד ליך ואמרה זה הדבר הוא עושה לי כשהוא יוצא מביהמ''ד ובא לבית ורוצה אני לרחוץ רגליו ולשתות המים מחמת חשק אהבתו ולא מניח אותי לעשות כן ואמרו לו החכמים הואיל והוא רצונה יניחנה לעשות זאת ובזה מקיים כיבודה:
אָמַר רִבִּי מָנָא יְאוּת אִילֵּין טְחוֹנָיָא אָֽמְרִין כָּל בַּר נַשׁ וּבַר נַשׁ זְכוּתֵיהּ גַּו קוּפָּתֵהּ. אִימֵּיהּ דְּרִבִּי טַרְפוֹן אֲמַר לוֹן אָכִין וַאֲגִיבוּנָהּ אָכִין . אִימֵּיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אֲמַר לוֹן אָכִן וַאֲגִיבוּנָהּ אָכִן. רִבִּי זְעִירָא הֲוָה מִצְטָעֵר וַאֲמַר הַלְּוַאי הֲוָה לִי אַבָּא וְאִימָּא דְּאִיקְרִינְהוֹן דְּנִירַת גַּן עֵדֶן. כַּד שְׁמַע אִילֵּין תַּרְתֵּי אוּלְפָּנָיא אֲמַר בְּרִיךְ רַחְמָנָא דְּלֵית לִי לָא אַבָּא וְאִימָּא. לָא כְּרִבִּי טַרְפוֹן הֲוָה יְכִילְנָא עֲבִיד וְלָא כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל הֲוִינָא מְקַבְּלָה עָלָי. אָמַר רִבִּי אָבוּן פָּטוּר אֲנִי מִכִּבּוּד אָב וְאֵם. אָֽמְרוּ כַּד עִבְּרָה לֵיהּ אִימֵּיהּ מִית אָבוֹי כַּד יְלָדֵיהּ מֵיתָת.
Pnei Moshe (non traduit)
יאות אלין טחונייא אמרין. יפה הם אומרים אלו הטוחנים קמח כל אדם זכותו בתוך קופתו הוא ולפי זכותו ומזל שלו יוציא הקמח אם מעט ואם הרבה ודרך משל הוא שהכל תלוי במזל וכן הכא אמו של ר' טרפון אמרה לחכמים כן שהוא נוהג בכבודה יותר מדאי והשיבו לה שעדיין לא הגיע לחצי מצות כבוד ואמו של ר' ישמעאל אמרה לחכמים כן והשיבו לה למעט בכבודה כל כך ואמרו זהו כבודה:
כד שמע אלין תרתין אולפניא. אלו שתי הברייתות ומה שנלמד מהמעשים של ר' טרפון ושל ר' ישמעאל:
פטור אני מכיבוד אב ואם. דרך הודייה אמר זה וכר' זעירא שלא היה לו לא אב ולא אם לפי שכשעיברתו אמו מת אביו וכשילדתו מתה היא:
יֵשׁ שֶׁהוּא מַאֲכִיל אֶת אָבִיו פְּטוּמוֹת וְיוֹרֵשׁ גְּהִנָּם וְיֵשׁ שֶׁהוּא כוֹדְנוֹ בָּרֵחַיִם וְיוֹרֵשׁ גַּן עֵדֶן. כֵּיצַד מֵאֲכִיל אֶת אָבִיו פְּטוּמוֹת וְיוֹרֵשׁ גְּהִנָּם. חַד בַּר נַשׁ הֲוָה מַייכִיל לְאָבוֹי תַּרְנְגוֹלין פְּטִימִין. חַד זְמָן אֲמַר לֵיהּ אָבוֹי בְּרִי אִילֵּין מְנָן לָךְ. אֲמַר לֵיהּ סַבָּא סַבָּא אֲכוֹל וַאֲדִישׁ דִּכְלָבָיָא אָֽכְלִין וּמְדִישִׁין. נִמְצָא מַאֲכִיל אֶת אָבִיו פְּטוּמוֹת וְיוֹרֵשׁ גְּהִנָּם. כֵּיצַד כּוֹדְנוֹ בָּרֵחַיִם וְיוֹרֵשׁ גַּן עֵדֶן. חַד בַּר נַשׁ הֲוָה אִיטְחִין בְּרֵיחָייָא אֲתַת מִצְוָה לַטֲחוֹנִייָא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּא עוּל טְחוֹן תַּחְתָּי. אִין מָטַת מְבַזְּייָא טַב לִי אֲנָא וְלָא אַתְּ. אִין מָטַת מִילְקִי טַב לִי אֲנָא וְלָא אַתְּ. נִמְצָא כּוֹדְנוֹ בָּרֵחַיִם וְיוֹרֵשׁ גַּן עֵדֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
כודנו. קושרו לרחיים ומטחינו ויורש ג''ע שלכבודו הוא עושה כדלקמן ויש שמאכילו פטומות ויורש גיהנם לפי שמבזה אותו בדבריו ומראה שעינו צרה ורעה בו.
אכול ואדיש. ושתיק וזהו כמו שהכלבים אוכלים ושותקין:
אתת מצות לטחונייא. כך הוא בקדושין ולפי מה שכתוב כאן צמות. מל' צומת הגידין כלומר קיבוץ שמקבצין בעלי המלאכה לאנגריא וכן הוא לקמן חנותא דכיתנאי הוה לון צומות ובא ציוי המלך אל הטוחנים שהיה דרכם ליתן מכל בית איש אחד לטחון לעבודת המלך וא''ל לאביו בא אתה וטחון בבית במקומי ואני אלך במקומך לעבודת המלך:
אין מטת. שאם יגיעו ויבאו לבזות או להכות כדרך הנוגשים והרודים בעושי המלאכה טוב שיבזו או יכו אותי ולא אותך:
נֶאֱמַר אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוֹ וְנֶאֱמַר אֶת י֨י אֱלֹהֶיךָ תִירָא וְאוֹתוֹ תַעֲבוֹד. הֵקִישׁ מוֹרָא אָב וְאֵם לְמוֹרָא שָׁמַיִם. נֶאֱמַר כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ וְנֶאֱמַר כַּבֵּד אֶת י֨י מֵהוֹנֶךָ. הֵקִישׁ כִּיבּוּד אָב וְאֵם לְכִבּוּד הַמָּקוֹם. נֶאֱמַר וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת. וְנֶאֱמַר אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֵטְאוֹ. הֵקִישׁ קִלְלוֹת אָב וְאֵם לְקִלְלַת הַמָּקוֹם. אֲבָל אֵי אֶיפְשָׁר לוֹמַר מַכֶּה כְּלַפֵּי לְמַעֲלָן. וְכֵן בְּדִין מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן שׁוּתָפִין בּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
אבל א''א לומר מכה כלפי מעלה. כלומר אבל בהכאה שלא מצינו היקש לפי שאי אפשר לומר כן כלפי מעלה:
וכן בדין. שיוקשו בכל דבר למקום מפני ששלשתן שותפין בו הקב''ה ואביו ואמו:
אֵי זֶהוּ מוֹרָא. לֹא יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא מְדַבֵּר בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא סוֹתֵר אֶת דְּבָרָיו. אֵי זֶהוּ כִיבּוּד. מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה מַלְבִּישׁ וּמַנְעִיל מַכְנִיס וּמוֹצִיא. מִן דְּמַאן הוּנָא בַּר חִייָא אָמַר מִשֶּׁל זָקֵן. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר מִשֶּׁלּוֹ. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא מְנַייִן אֲפִילוּ אָמַר לוֹ אָבִיו הַשְׁלֵךְ אֶת הָאַרְנַק לַיָּם שֶׁיִּשְׁמַע לוֹ בְּהַהוּא דְּאִית לֵיהּ חוֹרִין וּבְעוֹשֶׂה הֲנָחַת רוּחַ שֶׁל אָבִיו.
Pnei Moshe (non traduit)
ולא מדבר במקומו. בעמדו בסוד זקנים עם חביריו אל ידבר בפניו:
מן דמאן. משל מי הוא מאכילו ומשקהו:
משל זקן. משל האב והוא מטפל בהן לעשותן ולהכין לו כל צרכיו:
לא כן א''ר אבהו. אפי' א''ל השלך את הארנקי מלא מעות לים חייב לשמוע לו וקשיא למ''ד משל אב:
בההיא דאית ליה חורנין. הכא במאי עסקינן כגון שיש להאב ארנקי אחרת מלא מעות כזו ורוצה ליתן לו מחיר זה אלא שעכשיו רוצה שיעשה לו נחת רוח ולהשליך ארנקי זו לים:
אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה. אֶלָּא שֶׁהָאִישׁ סִפֵּיקָה בְיָדוֹ וְהָאִשָּׁה אֵין סִפֵּיקָה בְיָדָהּ. מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ רְשוּת לַאֲחֵרִים עָלֶיהָ. נִתְאַרְמְלָה אוֹ נִתְגָּֽרְשָׁה כְּמִי שֶׁהִיא סִפֵּיקָה בְיָדָהּ הִיא.
Pnei Moshe (non traduit)
אחד האיש ואחד האשה. שוין במורא ובכיבוד וא''כ למה נאמר איש אמו ואביו תיראו אלא לפי שהאיש סיפק בידו לעשות והאשה אין סיפוק בידה שרשות בעלה עליה:
נתארמלה או נתגרשה וכו'. כלומר עכשיו היא חייבת כמו האיש במצות כיבוד שיש סיפוק בידה:
מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי חִייָא בַּר בָּא פְלִיגֵי דְּאָמַר רִבִּי חִייָא בַּר בָּא תַּנִּי רִבִּי יוּדָן בַּר בְּרַתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי דְּתַנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי גָּדוֹל הוּא כִּיבּוּד אָב וָאֵם שֶׁהֶעֱדִיפוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִכִּיבּוּדוֹ. נֶאֱמַר כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ וְנֶאֱמַר כַּבֵּד אֶת י֨י מֵהוֹנֶךָ. מִמָּה אַתְּ מְכַבְּדוֹ מִשֶּׁיְחָֽנְנָךְ מַפְרִישׁ לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵיאָה מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּמַעֲשֵׂר עָנִי וְחַלָּה וְעוֹשֶׂה סוֹכָּה וְלוּלָב וְשׁוֹפָר וּתְפִילִין וְצִיצִּית וּמַאֲכִיל אֶת הָעֲנִיִּים וְאֶת הָרְעֵבִים וּמַשְׁקֶה אֶת הַצְּמֵאִים. אִם יֵשּׁ לָךְ אַתְּ חַייָב בְּכָל אֵילוּ. וְאִם אֵין לָךְ אֵין אַתְּ חַייָב בְּאַחַת מֵהֶן. אֲבָל כְּשֶׁהוּא בָּא אֵצֶל כִּיבּוּד אָב וְאֵם בֵּין שֶׁיֵּשׁ לָךְ הוֹן בֵּין שֶׁאֵין לָךְ הוֹן כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ וַאֲפִילוּ אַתְּ מְסַבֵּב עַל הַפְּתָחִים.
Pnei Moshe (non traduit)
מילתיה דר' חייא בר ווא. חסר כאן וכצ''ל כמו שהוא בקדושין על הא דקאמר לעיל מן דמאן הונא בר חייא אמר משל זקן עלה קאמר התם מילתיה דר' חייא בר בא פליגא על הונא בר חייא.
דאר''ח בר בא תני ר' יודן בן תורתי וכו' בשם רשב''י דגדול הוא כיבוד אב ואם וכו' שבכבודו נאמר מהונך. דמשמע אם יש לך הון אבל בכיבוד אב ואם נאמר כבד את אביך ואת אמך. סתם ואפי' אין לו צריך לסבב על הפתחים ולכבדם:
רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר כֲּהָנָא כְּתִיב אוֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס נָעוּ מַעְגְּלוֹתֶיהָ וְלֹא תֵדָע. טִילְטֵל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל עוֹשֵׂי מִצְוֹת כְּדֵי שֶׁיְּהוּא עוֹשִׂין אוֹתָן בֶּאֱמוּנָה. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יִצְחָק כְּתִיב מִכָּל מִשְׁמָר נְצוֹר לִבֶּךָ כִּי מִמֶּנּוּ תוֹצְאוֹת חַיִּים. מִכָּל מַה שֶׁאָֽמְרוּ לָךְ בַּתּוֹרָה הִשָּׁמֵר שֶׁאֵין אַתְּ יוֹדֵעַ מֵאֵי זֶה מֵהֶן יוֹצֵא לְךָ חַיִּים. אָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר כֲּהָנָא הִשְׁוָה הַכָּתוּב מִצְוָה קַלָּה שֶׁבְּקַלּוֹת לְמִצְוָה חֲמוּרָה שֶׁבַּחֲמוּרוֹת. מִצְוָה קַלָּה שֶׁבְּקַלּוֹת זֶה שִׁילּוּחַ הַקַּן. מִצְוָה חֲמוּרָה שֶׁבַּחֲמוּרוֹת זֶה כִּיבּוּד אָב וְאֵם. וּבִשְׁתֵּיהֶן כְּתִיב וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים. אָמַר רִבִּי אָבוּן אִם דָּבָר שֶׁהוּא פְרִיעַת הַחוֹב כְּתִיב בּוֹ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּלְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךְ. דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִסָּרוֹן כִּיס וְסִיכּוּן נְפָשׁוֹת לֹא כָּל שֶׁכֵּן. 4a אָמַר רִבִּי לֵוִי וְהוּא דְּרַבָּה מִינָהּ גָּדוֹל הוּא דָּבָר שֶׁהוּא בִּפְרִיעַת חוֹב מִדָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִּפְרִיעַת חוֹב. תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי כְּשֵׁם שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָן שָׁוֶה כָּךְ פּוּרְעָנוּתָן שָׁוֶה. מַה טַעַם עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבוּס לִקֲּהַת אֵם. עַיִן שֶׁהִלְעִיגָה עַל כִּיבּוּד אָב וְאֵם וּבִיזָּת עַל לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים יִקְּרָוּהָ עוֹרְבֵי נַחַל יָבוֹא עוֹרֵב שֶׁהוּא אַכְזָרִי וְיִקְּרֶנָּה וְאַל יֶהֱנֶה מִמֶּנָּה. וְיֹאכְלוּהָ בְּנֵי נֶשֶׁר. יָבוֹא נֶשֶׁר שֶׁהוּא רַחֲמָן וְיֹאכְלֶנָּה וְיֶהֱנֶה מִמֶּנָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
מכל משמר. מכל מה שאמרתי לך בתורה ונצטוית תשמור מלזלזל ומהתעצל בה לומר זו מצוה קלה היא שאין אתה יודע מאיזו מהן יוצא לך תוצאות חיים לפי שיש מצוה שמתן שכרה בצדה ויש לעתיד ופעמים שהקב''ה ישלם שכר מיד כפי צורך השעה.
טילטל הקב''ה. נטל הקב''ה פירוש מתן שכרן של המצות ולא הודיע אותם כדי שלא יהא שוקל ומפלס המצות ולומר מצוה זו שכרה הרבה ואעשה אותה ומצוה זו אינה כל כך:
כדי שיהו עושין אותן באמונה. כל מצוה ומצוה שתבא לידו יעשנה שאינו יודע מאיזו יהיה לו שכר הרבה:
ובשתיהן כתיב והארכת ימים. ללמדך שאין קצבה בשכר מצוה ולפעמים אתה רואה מצוה קלה ושכרה מרובה.
ומה אם דבר שהוא כפריעת חוב. כלומר ממצות כיבוד גופה אנו למדין כמה גדול שכר המצות דמה מצוה זו שהיא כפריעת חוב לאדם שכל מה שיעשה לאביו ולאמו אינו אלא כפרעון חוב שגמלוהו הטובה בלידתו וגידולו ולימודו וכתיב בה שכר גדול כזה.
שאר מצות שיש בהן חסרון כיס. כגון תרומות ומעשרות וכיוצא בהן וסכנת נפשות כגון מילה וכיוצא בה לא כל שכן לשכר גדול ביותר:
א''ר לוי והוא דרבה מינה. ובקידושין גריס וההוא דרבנן. חד מרבנן עמו ולא הוזכר מנו:
גדול הוא דבר שהוא כפריעת חוב. כלומר דפליג על ר' אבין ואיפכא ס''ל דיותר גדול הוא מדבר שאינו כפריעת חוב וע''ד שאמרו גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה. והטעם לפי שהמצווה על הדבר דואג ומצטער תמיד פן יעבור אבל שאינו מצווה אם ירצה יניח ולא יעשנה וכן ה''נ דבר שהוא כפריעת חוב עליו לבו דואג ביותר ומצטער שמחויב הוא בדבר לעשותו גם מפני החוב שעליו אבל שאר המצות איננו מצטער כ''א מפני יראת המקום:
כשם שמתן שכרן שוה. שתי המצות שמתן שכרן שוה כיבוד אב ואם ושילוח הקן שאמרנו כך פורענותן שוה כדדריש מהמקרא:
ותבוז ליקהת אם. כמו לקחת בחילוף האותיות שביזה במצות שלוח האם כ''א לקח אותה:
יבוא עורב שהוא אכזרי על בניו. כדאיתא במדרש תנחומא על פסוק מי יכין לעורב צידו. כשהעורב מוליד ילדיו לבנים הם ואומר הזכר להנקבה עוף אחר בא עליך ומואסים ומניחים אותם והקב''ה מזמין להם ומוציא מצואתם יתושין ופורחין עליהן ואוכלין אותם ומשם הן משחירין:
ויקרנה ואל יהנה ממנה. כמו שהוא לא רצה להנות לאביו ואמו והתנהג באכזריות וכך עונשו מהעורב האכזר:
יבוא נשר שהוא רחמן. כמ''ש חז''ל על פסוק על גוזליו ירחף ועונש הנשר נגד שלא רצה לרחם ולשלח האם יבא הרחמן ויאכלנה להעין ויהנה ממנה:
רִבִּי יוֹנָתָן וְרִבִּי יַנַּאי הֲווֹ יְתִיבִין אֲתָא חַד בַּר נַשׁ וּנְשַׁק רִיגְלוֹי דְּרִבִּי יוֹנָתָן. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יַנַּיי מַה טִיבוּ הֲוָה שְׁלִים לָךְ מִן יוֹמוֹי אֲמַר לֵיהּ חַד זְמָן אֲתָא קְבָל לִי עַל בְּרֵיהּ דִּיזוֹנִינֵיהּ וַאֲמְרִית זִיל צוֹר כְּנִישְׁתָּא עֲלוֹי וּבְזִיתֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ וְלָמָּה לָא כְפִיתִינֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ וְכוֹפִין לֵיהּ. אֵמַר לֵיהּ וַאֲדַיִין אַתְּ לְזוּ. חָזַר בֵּיהּ רִבִּי יוֹנָתָן וְקָֽבְעָהּ שְׁמוּעָה מִן שְׁמֵיהּ. אֲתָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן שֶׁכּוֹפִין אֶת הַבֶּן לָזוּן אֶת הָאָב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן הַלִּוַאי הֲווֹן כָּל שְׁמוּעָתָא בְּרִירִין לִי כְּהָדָא שֶׁכּוֹפִין אֶת הַבֶּן לָזוּן אֶת הָאָב.
Pnei Moshe (non traduit)
חזר ביה ר' יונתן וקבעה לשמועה משמיה דר' ינאי שכופין על מצות כיבוד וכך העיד ר' יעקב בשם ר' יונתן דס''ל למעשה דכופין:
א''ל ועדיין את לזה. וכי עדיין הדבר נסתפק לך וצריך אתה ללמוד לזה הא פשיטא הוא דכופין:
א''ל וכופין ליה. בתמיה הא כיבוד משל אב הוא:
א''ל. ר' ינאי ולמה לא כפית את הבן שיזון אותו בעל כרחו:
זיל צור. אסוף עליו אנשים בבהכ''נ ותבזהו להוכיחו על פניו ומתוך כך יתבייש ויתרצה לזון אותך.
חד זמן אתא קביל לי על בנו. שיזון אותו ונתתי לו עצה ואמרתי לו:
מה טיבו. מה הטובה שמשלם לך שעשית לו מימיו והוא עושה לך הכבוד הזה:
וּגְמִילוּת חֲסָדִים. דִּכְתִיב רוֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד. כָּבוֹד בְּעוֹלָם הַזֶּה וְחַיִּים לָעוֹלָם הַבָּא. רִבִי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הֲוָה נְסִיב שִׁיבֶּשְׁתֵּיהּ וַהֲוָה מְקַלֵּס קוֹמוֹי כַּלָּיָא. וַהֲוָה רִבִּי זְעִירָא חֲמִי לֵיהּ וּמִטָּמָר מִן קוֹמוֹי אֲמַר חֲמֵי לְהַדֵּין סַבָּא אֵיךְ הוּא מַבְהֵית לוֹן. וְכֵיוָן דִּדְמָךְ הֲוָה תְלַת שָׁעִין קָלִין וּבְרָקִין בְּעָֽלְמָא. נַפְקַת בְּרַת קָלָא וְאָֽמְרָה דְּמָךְ רִבִי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק גְּמִיל חֲסָדָיָא נַפְקוּן לְמִיגְמוֹל לֵיהּ חֶסֶד. נְחָתַת אֵישְׁתָא מִן שְׁמַיָּא וְאִיתְעֲבִידַת כְּעֵין שִׁבְּשָׁא דְּנוּר בֵּין עַרְסָא לְצִיבּוּרָא וַהֲווֹן בִּרְייָתָא אָֽמְרִין חִיוֵי דְּדֵין סַבָּא דְּקָמַת לֵיהּ שִׁבֶּשְׁתֵּיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
הוה נסיב שיבשתיה. היה מנהגו שלוקח הדס שלו והיה מרקד ומקלס לפני הכלה והיה ר' זעירא רואה אותו ומטמין עצמו שהיה מתבייש על שנוהג בזיון בעצמו ואמר ראו לזקן הזה שהוא מבייש אותנו. וכשנפטר ר' שמואל והיה תלת שעין כו' והיו הבריות אומרין חייו דהדין סבא. ראו החיים ומנהגו של אותו הזקן ומה זכות גרם לו שעמדו לו מעשיו שעשה עם שבשי הדס:
וגמילות חסדים. מהדברים שאדם אוכל פירותיהן וכו'. מנלן דכתיב וכו':
וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ. כְּתִיב סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ. בַּקְּשֵׁהוּ בִּמְקוֹמָךְ וְרָדְפֵיהוּ בְּמָקוֹם אַחֵר. אָמַר רִבִּי טַבְיוֹמָא נֶאֱמָר רְדִיפָה רְדִיפָה. מַה רְדִיפָה שֶׁנֶּאֱמָר לְהַלָּן כָּבוֹד בְּעוֹלָם הַזֶּה וְחַיִּים לָעוֹלָם הַבָּא.
Pnei Moshe (non traduit)
רדיפה רדיפה. מגמילות חסדים כדלעיל.
בקשהו במקומך. אגב מפרש כפילת הפסוק ושינוי המלות דבמקומך שייך לשון זה שאינו צריך אלא בקשה ואם הוא במקום אחר רדוף אחריו:
וְתַלְמוּד תּוֹרָה. רִבִּי בְּרֶכְיָה וְרִבִּי חִייָא דִּכְפַר תְּחוּמִין חַד אָמַר אֲפִילוּ כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ אֵינוֹ שָׁוֶה אֲפִילוּ דָּבָר אֶחָד מִן הַתּוֹרָה. וְחַד אָמַר אֲפִילוּ כָּל מִצְוֹתֶיהָ שֶׁל הַתּוֹרָה אֵינָן שָׁווֹת לְדָבָר אֶחָד מִן הַתּוֹרָה. רִבִי תַּנְחוּמָא וְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא חַד אָמַר כְּהָדָא. וְחַד אָמַר כְּהָדָא. רִבִּי אַבָּא אָבוֹי דְּרִבִּי אַבָּא בַּר מָרִי בְשֵׁם רִבִּי אָחָא כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָהּ. וְכָתוּב אֶחָד אִוֹמֵר וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ. חֲפָצִים אֵילּוּ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. חֲפָצֶיךָ אֵילּי דִּבְרֵי תוֹרָה. דִּכְתִיב כִּי בְּאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם י֨י.
Pnei Moshe (non traduit)
לדבר אחד מן התורה. שלומד אותו והוגה בו.
חפצים משמע כל שאר החפצים שאינם בעצמותי של אדם כגון אבנים טובות וכו':
וחפציך אלו ד''ת. כלומר עשיית המצות שהן מד''ת שהן חפציו של האדם ועמו בעצמו ואפ''ה לא ישוו בה לתלמוד תורה ונמצא ב' הכתובים קיימים וכפי דרשת ר' ברכיה ור' חייא דשניהם נלמדו מפסוקים אלו.
אַרְטַבָּן שְׁלַח לְרַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ חַד מַרְגְּלִי טָבָא אַטִימֵיטוֹן. אֲמַר לֵיהּ שְׁלַח לִי מִילָּה דְּטָבָה דִכְווָתָהּ. שְׁלַח לֵיהּ חַד מְזוּזָה. אֲמַר לֵיהּ אֲנָה שְׁלָחִית לָךְ מִילָּה דְּלֵית לָהּ טִימֵי. וְאַתְּ שְׁלַחְתְּ לִי מִילָּה דְּטָבָא חַד פוֹלָר. אֲמָר לֵיהּ חֲפָצֶיךָ וַחֲפָצַי לֹא יִשְׁווּ בָהּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּאַתְּ שְׁלַחְתְּ לִי מִילָּה דַּאֲנָא מְנַטַּר לָהּ. וַאֲנָא שְׁלָחִית לָךְ מִילָּה דְּאַתְּ דְּמָךְ לָךְ וְהִיא מְנַטְּרָא לָךְ דִּכְתִיב בְּהִתְהֲלֶכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
ארטבן. שם יהודי חשוב אחד:
אטימיטון. חשובה מאד וממש לא היה לה אומד.
חד פולר. מטבע קטנה:
רִבִּי מָנָא שָׁמַע כּוּלְהוֹן מִן הָדֵין קְרָיָא כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מִכֶּם זֶה תַלְמוּד תּוֹרָה. כִּי הִיא חַיֵּיכֶם זֶה כִיבּוּד אָב וְאֵם. וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים זוּ גְמִילוּת חֲסָדִים. עַל הָאֲדָמָה זֶה הֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
שמע כולהון. דחשיב במתני' מן הדין קרא:
זה תלמוד תורה. כדדריש לעיל שאם רק הוא. מכם הוא. שאין אתם יגיעין בו.
זה הבאת שלום בין אדם לחבירו. לפי שבשלום כולן הן מתישבין ומתקיימין על האדמה:
וּכְנֶגְדָּן אַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁהֵן נִפְרָעִין מִן הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַייֶמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. וְאֵילּוּ הֵן עֲבוֹדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. וְלָשׁוֹן הָרַע כְּנֶגֶד כּוּלָּן. עֲבוֹדָה זָרָה מְנַיִן. הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא עֲוֹנָהּ בָּהּ. מַה תַלמוּד לוֹמַר עֲוֹנָהּ בָּהּ מְלַמֵּד שֶׁהַנֶּפֶשׁ נִכְרְתָה וַעֲוֹנָהּ עִמָּהּ. וּכְתִיב אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדוֹלָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב. גִּילּוּי עֲרָיוֹת מְנַיִן. וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים. שְׁפִיכוּת דָּמִים מְנַיִן. וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל י֨י גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא. כְּשֶׁהוּא בָּא אֵצֶל לְשוֹן הָרָע מַהוּ אוֹמֵר לֹא גָּדוֹל וְלֹא גְדוֹלָה וְלֹא הַגְּדוֹלָה אֶלָּא גְּדוֹלוֹת יַכְרֵת י֨י כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לְשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
שהן נפרעין וכו' תוספתא פ''ק:
גדולות. שהוא כנגד אלו ג' עבירות וכוללן לפיכך נאמר לשון רבים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source